אדמירל ( מיקלוש) הורטי -  (  18 ביוני 1868 – 9 בפברואר 1957)

​

היה קצין-ים ומדינאי הונגרי אשר שימש כעוצר הונגריה בין השנים 1920–1944. הורטי היה ידוע כאנטישמי, ולמרות התנגדותו המילולית, בתקופת שלטונו התרחשה שואת יהודי הונגריה. הורטי נולד למשפחת אצולה הונגרית והתחנך בבית הספר לקצינים. למרות שאחיו מת בתאונה בצי הקיסרי האוסטרו-הונגרי, בחר הורטי בקריירה ימית, והחל לשרת כקצין ימי בשנת 1886. עד שנת 1907 שימש בתפקידי פיקוד בצי ובין 1908 ל-1914 היה שלישו של הקיסר פרנץ יוזף הראשון שרחש לו הערכה רבה. הורטי הצטיין במהלך מלחמת העולם הראשונה כקצין בצי האימפריה והביס את הצי האיטלקי כמה פעמים. הוא נפצע בקרב במצרי אוטרנטו במאי 1917. במרץ 1918, בעקבות הצלחתו בקרבות, קוּדם לתפקיד מפקד הצי והחזיק במשרה זו עד שקיבל מן קרל הראשון, קיסר אוסטריה את הפקודה להיכנע לציים של סרביה ושל המדינות החדשות סלובניה וקרואטיה ביום 31 באוקטובר 1918ב-16 בנובמבר 1918 הוכרזה הרפובליקה ההונגרית בראשותו של מיכאי קארוי. קארוי פעל במצב חירום, עקב התמוטטות האימפריה האוסטרו-הונגרית, ונאלץ לוותר על שטחים רבים, שהפכו את הונגריה למדינה ללא מוצא ישיר אל הים, עם צי ימי קטן  המורכב מכמה ספינות משמר השטות על נהר הדנובה. במצב זה לא הייתה כל תועלת בקצין צי כמו הורטי, אך זה שמר על תדמיתו כגיבור לאומי. ממשלתו של קארוי נאלצה להתפטר ב-20 במרץ 1919, ובמקומה קמה רפובליקה סובייטית בראשותו של הקומוניסט בלה קון. קון נתקל בקשיים הן במדיניות הפנים, והן כלפי חוץ, כאשר צבאו לחם בצ'כים וברומנים. בדרום-מזרח הארץ, בעיר סגד, הוקם "צבא לבן" כנגד "הצבא האדום ההונגרי" של קון. בראש צבא זה עמד הורטי. ב-6 באוגוסט כבשו כוחות רומניים את בודפשט, וסילקו משם את קון. בתמיכת הכוחות הרומניים נכנס צבאו של הורטי לבודפשט ב-14 בנובמבר 1919. ב-25 בפברואר 1920 פינה הצבא הרומני את הבירה. תקופה זו של שלטון הצבא הלבן והצבא הרומני בבודפשט התאפיינה בטרור כנגד גורמי שמאל וכנגד יהודים. הורטי היה, מעבר לכל, שמרן. דעותיו הפוליטיות היו צירוף של שמרנות ימנית קיצונית ואנטישמיות. אם כי זכויות האדם של היהודים נשמרו במשטרו בעיקרן עד לתקופה מאוחר, הרי שמשעה שעלה לשלטון החלו מגבלות תחיקתיות על היהודים, וכבר בספטמבר 1920 הוגבל מספר היהודים בחינוך הגבוה. הורטי לא דגל, בתחילה, באנטישמיות ההשמדתית הקיצונית מבית מדרשם של הנאצים, אך ככל שחלף הזמן, התקרב משטרו אל המשטרים הפשיסטיים והנאציים שהחלו קמים באירופה. מטרתו המדינית העיקרית הייתה החזרתם של השטחים שאבדו להונגריה בחוזה טריאנון. בכך ראה בן ברית נאמן באדולף היטלר, שאלמנטים רבים ממשטרו, לרבות האנטישמיות, היו לרוחו של הורטי. משטרו של הורטי לא היה טוטליטרי כמשטרו של היטלר. התאפשרה פעילותן של מפלגות אופוזיציה (פרט למפלגה הקומוניסטית). המשטר היה שמרני, והיווה מעין המשך למשטרו של הקיסר.

באפריל 1941 הייתה הונגריה לחברה מלאה במדינות הציר ולקחה חלק פעיל במלחמת העולם השנייה. ראש הממשלה, פאל טלקי, שניסה למנוע התפתחויות אלו,התאבד וראש הממשלה החדש, לסלו בארדושי, תמך במדיניות פרו-גרמנית, ששיאה היה בהשתתפותה של הונגריה, ביחד עם בולגריה, בפלישה הגרמנית ליוגוסלביה. בשנים אלו החל הורטי לאשר חקיקה אנטי-יהודית, אך בשנים 1942 ו-1943 דחה את דרישות הגרמנים לריכוז היהודים במחנות וגירושם לפולין לשם השמדה. מצב היהודים בשנים אלו הלך והתדרדר. הכשירים לשירות צבאי גויסו לגדודי עבודה, ולא ניתן להם נשק, אלא השתמשו בהם לעבודות כפייה ורבבות מהם נספו. "זרים" שנתפסו, נעצרו ולעתים אף נרצחו. כן נרצחו יהודים בפוגרומים שהוסוו כפעילות כנגד "פרטיזנים", אך פרט לכך דבק הורטי בדעתו שלא לשלוח את היהודים להשמדה, על אף לחץ גובר מצד ברלין. ממשלה זו גירשה כחצי מיליון מיהודי הונגריה להשמדה במזרח תוך כמה חודשים, וזאת כאשר הורטי עדיין שליט הונגריה. ב-7 ביולי פקד הורטי על הפסקת המשלוחים, וזאת בלחץ בינלאומי. בשלב זה היו כמאה וחמישים אלף יהודים בבודפשט בין החיים, אך רובה של יהדות הונגריה הושמד באושוויץ.