יחסי גרמניה הונגריה:

במלחמת העולם הראשונה נוצחה הונגריה, פורקה בריתה עם אוסטריה אליה הייתה קשורה מאות שנים ונלקחו ממנה שני שלישים משטחה שנמסרו לרומניה. כשלושה מיליון הונגרים מתוך אחד עשר מליון הועברו עם השטחים. הונגריה נפגעה מאוד במשבר הכלכלי בשנת  1929, מה שהגביר את כוח היסודות הלאומיים וגרם לעליית הפשיזם ההונגרי ולעלייה באנטישמיות.

ב1933 כאשר היטלר עלה לשלטון הייתה הונגריה מעוניינת בברית עם גרמניה, הן משום שראתה בה שוק טוב למוצרי החקלאות שלה, הן משום שראתה בה בת ברית חזקה במאבק לתיקון הסכמים שפגעו בהונגריה והן בשל הקרבה האידאולוגית והמדינית בין שני המשטרים.

כבר ב1923 ראש ממשלת הונגריה לעתיד דיולה גמבש יצר קשרים עם היטלר שעזרו לו בשנת 1933 כאשר היטלר עלה לשלטון. כעבור זמן לא רב גרמניה תפסה את המקום הראשון בסחר החוץ של הונגריה.

מ-1937 הציע היטלר להונגריה את תמיכת גרמניה לתיקון טריטוריאלי, ובתמורה נענתה לו הונגריה בתחומים כלכליים ומדיניים.

 

מדיניות שלטונות הונגריה כלפי היהודים כתוצאה מההשפעה הגרמנית

בין השנים 1938-1941 אוכלוסיית כל יהודי הונגריה מנתה כ- 725 אלף יהודים .

כתוצאה מהשפעתה הגדולה  של גרמניה בהונגריה ,האנטישמיות  בהונגריה קיבלה תנופה מחודשת ורבת עוצמה והדרישה לפתור את בעיית היהודים הגיעה הן ממפלגות ותנועות ימניות פרו-נאציות והן מראשי כנסיות.

בשנים אלו, החלו להיחקק חוקים כנגד היהודים שמטרתם הייתה להגביל את פעילותם  בתחום האזרחי ובתחום הכלכלי. למרות ההגבלות האזרחיות והכלכליות, יהודי הונגריה הצליחו לבסס את עצמם ולחיות בבטחה יחסית.

 

חוקי היהודים :

5/3/1938 – ראש הממשלה דאראני נאם נאום מדיני שבו הוא כלל את תכנית החקיקה לשם הגבלת מיקומם של היהודים בתחום הכלכלה ובכלל המקצועות החופשיים . הוא טען שהיהודים התפרשו על יותר מדי תחומים בכלכלה ולדעתו צריך להגבילם לתחום אחד קטן .

בנוסף לכך, הוא אמר שבלי החקיקה מצב זה יפגע בצרכים החיוניים של המדינה .

דאראני טען שתחום עיסוקם העיקרי של היהודים צריך לעבור לידי הנוצרים ,כמו כן הוא הצהיר כי דבר חקיקה זה יהיה בנוסף לטובתם של היהודים משום שבכך תרד האנטישמיות ויצטמצמו התפשטותן של תנועות קיצוניות ובלתי סובלניות.

השקפת עולמו של דאראני הושפעה מהנאצים , וכתוצאה מכך חוקקו מספר חוקים שחוקקו כנגד היהודים במטרה להגבילם ואת אורך חייהם.

האפשרות שהממשלה תאמץ מדיניות של הטלת הגבלות הדאיגה את ההנהגה היהודית עוד משנת 1937 והחששות גברו משנתרבו ההתבטאויות ברוח זו.

1938 הוגשה הצעת החוק היהודי הראשון דיברה על הגבלות גרידא.

הצעת החוק השנייה העמידה את הקיבוץ היהודי בפני מצב חדש- בסילוקם של היהודים בהדרגה מן המערכת הכלכלית והחברתית, המאבק כנגד חוק זה היה פעם גדול יותר מאשר שהמאבק שהיה בחקיקת החוק הראשון, הקהילה היהודית מחאה והשמיעה את קולה, ביחד עם זאת פתחה במערכה ציבורית במטרה להציג את עמדתה.

באוגוסט 1941 נחקק "החוק היהודי השלישי", שנועד למנוע נישואי תערובת בין יהודים ונוצרים. שוויון הזכויות שקיבלה הקהילה היהודית, בנימוק כי  בשנת 1895 בוטל, ותהליך סימונם של היהודים כגזע נחות שדמו מותר הושלם. כן הופקעו אחוזות חקלאיות  של היהודי היהודים הם גזע זר, שאינו קשור לאדמה ההונגרית.

 

ב13 למאי 1938 עלה בלה אימרדי לשלטון וחוקק חוקים חריפים אנטי יהודיים בהשפעת הגרמנים  וההגדרה של מיהו יהודי נהפכה מהגדרה שהתבססה על פי הדת להגדרה שהתבססה על פי קריטריונים של מוצא .

 

התמודדותה של החברה היהודית עם החוקים וההתנגדות מצד היהודים הקיצונים לחוקים:

במערכה הציבורית היהודית נגד החקיקה האנטי יהודית יש חשיבות לעמדה הציונית, שעמדה בניגוד מוחלט להשקפותיה ועמדותיה של ההנהגה ההונגרית הרשמית.

בהונגריה עוררה הציונות התנגדות הן מצד החרדים והן מצד הנאולוגים. התנגדותם של החרדים נשענה על אותם נימוקים שהעלתה האורתודוקסיה האנטי ציונית בארצות אחרות.

בתקופה זו תופעת ההתבוללות גדלה והמתבוללים דחו את הציונות משום ששללו מעיקרו את התוכן הלאומי של היהדות.

בתקופה שלפני שנת  1944 היה קרע בתוך החברה היהודית בין החילוניים ליהודים, החברה היהודית נתפסה לא מוכנה להגבלות של הממשל ההונגרי

היהודים טענו כי יש להביא להתחדשות רוחנית של הדת ודבר זה יעשה באמצעות חיזוק המסורת היהודית, הכנסת רפורמה בחינוך היהודי, טיפוח התרבות היהודית והלשון העברית תוך חקירה לאוטונומיה תרבותית. הציונים לקחו ביקורת קשה על ההנהגה היהודית שהמצב החדש מצא אותה לא מוכנה וחסרת יכולת להתמודד עם הגבלות המשטר.

במישור המעשי של ההתמודדות עם ההגבלות הציונים הציעו להרחיב את העזרה העצמית, לסייע לצעירים בהסבה מקצועית ושיקום כלכלי- תכניות שהועלו אז בציבור היהודי.

מצוקתם של יהודי גרמניה-אוסטריה וצ'כוסלובקיה הייתה חמורה יותר והייתה להן עדיפות בעלייה על פני יהודי הונגריה כתוצאה מכך הבינו הציונים שלרבים מיהודי הונגריה לא נותרה ברירה אלא להגר לארצות אחרות.

​

הטבח בקאמנץ פודולסק ובדלווידק.

ב-27 ביוני 1941 הכריזו ההונגרים מלחמה כנגד ברית המועצות והחלו בגיוס יהודים ובשילוחם מהונגריה למחנות עבודה ובמסגרת גיוס צבאי, בשירות העבודה. לאחר מספר שבועות כבשה הונגריה את קמניץ-פודולסקי. קצינים במשרד הפיקוח על הזרים בהונגריה הכינו תוכנית במסגרתה נועדו לגירוש לגליציה יהודים חסרי אזרחות הונגרית שחיו בהונגריה.

ביולי 1941 החל מבצע הגירוש, ובו נכללו גם יהודים הונגרים שלא יכלו להוכיח את אזרחותם ההונגרית, בהיעדר מסמכים מתאימים. המשטרה ההונגרית גירשה כאלף יהודים מדי יום, במשך כשלושה שבועות, בקרונות משא, עד שמספר המגורשים הגיע לכ-16,000. יהודים אלה הובאו לקמניץ-פודולסקי ונמסרו לכוחות אס אס שהיו במקום, בפיקודו של פרידריך יקלן.

בין 26 ל-29 באוגוסט 1941 נרצחו בקמניץ-פודולסקי 23,600 יהודים, בהם 14-18 אלף יהודים שהוסגרו מהונגריה, והיתר תושבי העיר. ההיסטוריון רנדולף ברהאם כתב שמכלל 18,000 המגורשים מהונגריה נשארו בחיים כאלפיים, ושאלה מהם שהצליחו לחזור להונגריה סיפרו על הרצח ההמוני".

הגעת הידיעות מהניצולים עוררה גל מחאה מצד גורמים ליברליים בהונגריה, אם כי התקשורת שמרה על איפול. משלחת של נמלטים פגשה בשר הפנים קרסטס-פישר, וזה הורה על עצירת הגירושים. גם הגרמנים התקשו להתמודד עם שטף הבאים, וביקשו כבר קודם לעצור אותו.

 

במרץ 1942 מינה שליט הונגריה מיקלוש הורטי את מיקלוש קלואי לראש הממשלה. המדיניות של קלואי לעומת קודמיו הייתה טובה יותר עם היהודים והוא אף דחה בעקביות את הדרישות החוזרות והנשנות של הגרמנים להחיל את הפתרון הסופי על יהודי הונגריה.עובדה זו נתנה ביטחון ותקווה לראשי ואנשי הקהילות היהודיות והעניקה תחושת ביטחון שבשעת הצורך ממשלת הונגריה תהיה לצידם.  

עם תבוסת הציר בסטלינגרד שגרם לאבדות לצבא ההונגרי, החליט קלואי לפעול לשחרורה של הונגריה מהברית עם גרמניה ופנה לארצות המערב.

 

כתוצאה מהתקרבותו של "הצבא האדום" (הצבא של ברית המועצות) להרי הקרפטים ,ונסיונות שחרורה של הונגריה מהברית עם הגרמנים .  

החליט היטלר לפעול נגד הונגריה ובמרץ 1944 נכנס צבא גרמניה לשטחי הונגריה ובבודפשט הוקמה ממשלה פרו נאצית בראשותו של דמה סטויואי.

כשמפלגתו של סטויואי עלתה לשלטון הוחלט להוציא צווים להפרדתם של היהודים מן האוכלוסייה ההונגרית. הפרדה זו באה לידי ביטוי בסימונם, בהחרמת רכושם, בריכוזם ובגירושם.

עם התבססות שליטתו של המשטר הנאצי בהונגריה   חויבו כל היהודים לענוד טלאי צהוב ולאחר מספר שבועות הם רוכזו והועברו לגטאות שבערי המחוז . פעילותם של גטאות אלו הייתה קצרה וכתוצאה מכך הועלו היהודים על רכבות ונשלחו לערים מרכזיות במזרח אירופה .

 

כתוצאה מהעברתם של היהודים למזרח אירופה נוצר מצב שממאי  1944 ועד יולי גורשו למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו יותר מ430 אלף יהודים מ 55 גטאות מכל רחבי המדינה .

רוב יהודי הונגריה אשר נשלחו לאושוויץ  נרצחו זמן קצר לאחר הגיעם למחנה.

ב – 7 ביולי הפסיק הורטי את גירושם של היהודים .

עם הפסקת הגירושים לא נותרו עוד בהונגריה קהילות יהודיות, למעט בבודפשט שם היה גורלם של היהודים שונה - השלטונות פיזרו אותם  בבתים רבים ברחבי העיר שסומנו במגן דוד וכך,ניצלו מהגירושים.

במשך תקופה ממושכת זו ניסו יהודי בודפשט להתקשר עם אנשי דת נוצרים כדי שיסייעו להם להישאר בחיים ,כמו כן יהודי בודפשט ניסו גם להשיג תעודות חסות ממשלתיות אשר יעזרו להם במאבק להישארותם בחיים.  

.ב – 15 באוקטובר 1944 החליט הורטי להוציא לפועל תכנית חשאית הכוללת פרישה מהמלחמה ולהשתחררותה של הונגריה מקשריה עם הגרמנים.

 

בעקבות מימוש פעילות חשאית זו הורטי הכריז על מעבר לצידן של בעלות הברית אך הגרמנים סיכלו תכנית זו, שלחו את הורטי למעצר בגרמניה ומינו את אנשי 'צלב החץ', בראשותו של פרנץ סלשי, להנהיג את הונגריה.

 

כתוצאה מהשתלטותם של אנשי  'צלב החץ' נרצחו כשש מאות מיהודי בודפשט והוקם גטו סגור בעיר , לגטו זה הוכנסו היהודים אשר לא היה להם תעודות חסות ממדינות אחרות .  ב-8 בנובמבר ריכזו ההונגרים למעלה משבעים אלף יהודים במפעל לייצור לבנים, ממפעל זה הם הוצעדו בצעדת מוות למחנות באוסטריה. אלפים נורו ומתו ברעב ובקור. בין דצמבר 1944 לסוף פברואר 1945, הוציאו אנשי "צלב החץ" עשרים אלף יהודים מהגטו, העמידו אותם על גדות הדנובה, ירו בהם והשליכו את גופותיהם לנהר.

 

בתקופה זו , גופים רבים פעלו להציל את יהודי בודפשט, ביניהם, נציגי הצלב האדום, חברי תנועות הנוער הציוניות, מועצת היהודים ועוד. הפעולות התמקדו בעיקר בשמירת היהודים עד לבואו של הצבא האדום. בינואר 1945 הושגה שביתת נשק בין הונגריה לברית המועצות .

סך הכל כתוצאה מפעילותם של הנאצים בהונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה נספו כ – 565 אלף יהודים.